שילוב מוצלח בכיתה

המטרה שלנו כמחנכים היא לדאוג לשלמותו הנפשית של החניך. כאשר מדובר בתלמיד מתקשה, המשימה הזו קשה מכיוון שהכישלון המצטבר פוגע בתלמיד וגורם לו לתסכול ולתחושת אי שייכות. משום כך עלינו לדאוג לשילוב מוצלח של התלמיד למרות קשייו. לשם כך יש לדאוג לכבוד העצמי של החניך ולהעניק לו הרגשה שהוא בעל ערך עצמי. כשמדובר בתלמיד שרמת היכולת שלו נמוכה הדבר מחייב יצירת הצלחות אף באופן מלאכותי והתאמת המשימות לרמתו.

יש לשאול אותו על מה שהוא יודע, לשלוח להוריו פתקים המספרים על הצלחותיו, לתת לו אתגרים, כגון להכין קטע קטן שעליו ייבחן למחרת, ובסוף השבוע לבחון אותו על מכלול הקטעים ולדווח על הצלחתו להורים ולמנהל כדי שישבחוהו. יש להימנע מלבחון אותו בנוכחות כל תלמידי הכיתה, אלא אם כן ידוע שהוא הכין היטב את החומר. אם הוא מתקשה לכתוב יש לאפשר לו לענות בעל פה ולכתוב רק מה שהוא מספיק.

לקראת מבחנים נחוצה לתלמיד זה הכנה מיוחדת: יש להכין אותו למבחן באופן מגמתי, ואולי אפילו לדעת את השאלות מראש או לשאול שאלות מהסוג שהמלמד נוהג לשאול. המלמד ירגיע את התלמיד לפני המבחן, יבחן אותו בעל פה אם זה נחוץ ויעזור לו להצליח. העיקרון הוא לתרגם נכון את התנהגותו של התלמיד. אין לראותו כגורם מאיים ועוין אלא כילד שבאמת קשה לו לשבת, לכתוב ולרסן את תגובותיו, וכן יש לזכור שרמת הפגיעות שלו גבוהה יחסית. למעשה נדרש ממנו מאמץ גדול יותר מזה שנדרש מילד רגיל, ועל כן המגמה צריכה להיות:

1. הבנה והתחשבות במצבו של התלמיד, כלומר הדרישות להתנהגות ומשמעת יביאו בחשבון את צורכי התנועה שלו ומשימות הכתיבה יתאימו ליכולתו, מתוך מגמה שלא לדרוש ממנו את אותה הכמות הנדרשת מחבריו לכיתה אלא את אותו המאמץ, שהרי אם במאמץ גדול הצליח תלמיד זה חצי מין הכמות שהספיקו האחרים הרי בעבורו זו הצלחה גדולה.

2. לעזור לו להצליח ולהתגבר על עצמו. לא לגעור בו על מה שלא הצליח ולא לצפות שההתגברות שלו והדבקת הפערים יבואו מעצמם.

3. ליצור הצלחות מלאכותיות ולחזק את ההיבטים החזקים באישיותו (ויש הרבה), כגון עשייה, יזמה, הבנה.