כמה הצעות למחנכים

1.1

קיימת עדיפות ראשונית לטיפול בחלק הרגשי.

·   דעו כי חוקי הרגש שונים מחוקי השכל.

·   אל תראו את הילד כגורם מאיים ואת עצמכם כמסכנים הזקוקים לעזרה אלא להפך – התלמיד זקוק לעזרה ואתם כאן כדי לעזור לו.

·   התמקדו והשקיעו בהקשבה יותר מבדיבור.

·   הימנעו מדיבור תוקפני ואל תבטלו את דבריו של הילד.

·   כבדו, חייכו, דברו בטון רך, פנו אל הילד בשמו הפרטי, הניחו יד על כתפו וכו'.

·   חלוקת התפקידים צריכה להיות ברורה – המבוגר קובע את הכללים ואינו נגרר אחר הילד.

·   השקיעו מחשבה והתבוננות כדי לאהוב את התלמיד באמת.

·   את הצלחת התלמיד ראו כאתגר.

·   התעניינו בתלמיד ובעולמו, התקשרו אליו כשהוא אינו חש בטוב, הזמינו אותו לביתכם וכו'.

·   תנו אמון בתלמיד וביכולתו. הביעו זאת במתן תפקידים ומשימות.

·   תנו ביטוי במלל ובאופן מעשי לצדדים החזקים של התלמיד ולהצלחות שלו – הן אלו מתחום הלימוד הן אלו שאינן מתחום הלימוד.

·   הרבו במשובים חיוביים ובחיזוקים.

·   דאגו בכל מחיר שהתלמיד יצליח, אף אם זה נעשה באופן מלאכותי.

1.2 בד בבד עם הטיפול בחלק הרגשי עבדו על פיתוח היסודות בתחומי הלימוד השונים.

• פיתוח היסודות דורש מאתנו להבין אילו קשיים מציבה לתלמיד המשימה הלימודית. פרקו את המשימה למיומנויות, אתרו באילו מהן מתקשה התלמיד, דרגו את המיומנויות לפי קושי, ובכל פעם התמקדו בחיזוק נקודה אחת. בדרך כלל התלמיד מתקשה מפני שהמשימה קשה לו. משום כך אין שום תועלת בהפעלת לחץ. עדיף לרדת ברמה ולפרק את המשימה כדי להגישה לתלמיד ברמה שבה הוא נמצא ועמה הוא מסוגל להתמודד.

·   עקרון המיומנויות והדרוג הוא עיקרון כללי ונכון גם לגבי בעיות התנהגות.

·   הבחינו בין אמצעים למטרות.

·   זכרו שלא באנו לפתור בעיות אלא לצמצם בעיות.

·   האמינו שבעזרת השם תצמח תועלת מהעזרה שאתם נותנים לילד.

בהצלחה!